האפשרות לעשות רוטציות קליניות בישראל

ההחלטה ללמוד רפואה בחו”ל אינה קלה
ישבנו עם דר. משה כהן לדבר על האפשרות לעשות רוטציות קליניות בישראל והנה מה שהוא אמר לנו.

שאלה: מהן רוטציות קליניות?
תשובה: לימודי רפואה בבתי ספר בינלאומיים באירופה נמשכים 6 שנים. במהלך השנים הראשונות לומדים הסטודנטים את היסודות התיאורטיים של הרפואה – אנטומיה, פיזיולוגיה, ביוכימיה, מיקרוביולוגיה, פתולוגיה, פרמקולוגיה ועוד. במהלך השנים המאוחרות, הסטודנטים צוברים התנסויות קליניות בבתי חולים – מפגש עם מטופלים ולימוד יסודות המיומנויות המעשיות.
רוב התכניות מאפשרות לסטודנטים לתרגל חלק מהחוויות הקליניות בארץ מוצאם, תוך שימוש בשפת האם והרקע התרבותי המוכר.
שאלה: כמה זמן הרוטציות הקליניות בתואר שלי?
תשובה: משך ומספר הרוטציות הקליניות, שניתן לבצע בארץ המוצא של הסטודנטים, נקבעים על ידי האוניברסיטה בלבד. יש אוניברסיטאות בהן ניתן לבצע את הרוטציות רק במהלך השנה השישית, אחרות מאפשרות זאת כבר בשנה הרביעית. מספר השבועות למחזור ולשנה הוא לפי תכנית הלימודים של האוניברסיטה.

ש: מה מטרת התוכנית?

תשובה: סטודנטים ממדינות רבות נוסעים ללמוד רפואה בפקולטות בינלאומיות דוברות אנגלית. עם סיום הלימודים צפויים הרופאים הצעירים להשתלב במערכות הבריאות של ארצם. משימה זו לפעמים לא קלה, מכיוון שתחומים רבים הם תחרותיים ביותר. על מנת לשפר את הסיכויים למצוא מקום להתמחות בו, על הרופאים להיות מוכרים על ידי ראשי המחלקות עוד כשהם סטודנטים לרפואה.

שאלה: מה האינטרס של בתי החולים?

תשובה: סטודנטים רבים, שאינם מתקבלים ללימודי רפואה בבית; לפיכך, נוסע לחו”ל ללמוד בבתי ספר אירופיים בינלאומיים. בדרך כלל יש להם מוטיבציה רבה ויש להם פוטנציאל גדול להפוך לרופאים מצוינים. בתי חולים, מטבעם, מחפשים לגייס רופאים עתידיים מצוינים לכוח העבודה שלהם, ולמעשה סובלים ממחסור ברופאים, דבר זה קורה בכל העולם. המחסור הזה רק הולך ומחמיר עם השנים.

שאלה: מה האינטרס של המדינות?

תשובה: ניתן להבין את האינטרס של המדינות באמצעות סקר שערכנו לאחרונה בקרב תלמידינו. הסקר, שעליו ענו 505 סטודנטים בינלאומיים, מראה בבירור שכ-70% מהסטודנטים הבינלאומיים, הלומדים באוניברסיטאות מצוינות, שוקלים, וחלקם כבר החליטו, לא לחזור הביתה כרופאים. במקום זאת, הם עשויים לחפש מקומות המציעים תנאי עבודה טובים יותר והזדמנויות קריירה אטרקטיביות.

‘בריחת מוחות’ זה, לדעתי, הכלי המוטיבציה החזק ביותר לעודד תלמידים לחזור הביתה.

לאור המחסור ההולך וגובר ברופאים ברחבי העולם, על המדינות לחבק את אזרחיהן ולאפשר להם להשתלב במערכת הבריאות הציבורית, גם בשלבים הראשונים של לימודיהם.

ש: כסטודנט לרפואה באירופה, האם אני מחויב לבצע רוטציות קליניות בארץ הולדתי?

תשובה: ממש לא! הזכות לבצע רוטציות קליניות בארץ הולדתך ניתנת על ידי אוניברסיטאות מסוימות, בהיקפים מסוימים, אך ההחלטה הסופית צריכה להתקבל על ידי הסטודנטים.

שאלה: האם הסיבובים הקליניים הביתה עולים כסף?

תשובה: כן. ברוב המקרים ישנה עלות שבועית (בנוסף לשכר הלימוד). חלק מהאוניברסיטאות מספקות הנחה בשכר הלימוד לסטודנטים שמבצעים רוטציות קליניות בבית וחלק לא.

שאלה: מי משלם על הרוטציות הקליניות בבית?

תשובה: בדרך כלל הסטודנטים משלמים ישירות לבתי החולים ולא באמצעות מתווכים/ארגונים למיניהם.

מהם החסרונות של התוכנית?

ביצוע הרוטציות הקליניות בבית כרוך בנטל כספי נוסף, כאמור לעיל. בנוסף, ישנם שיקולים לוגיסטיים נוספים (דירה, שירותים וכו’).

שאלה: האם יש סיכוי שתכנית ‘רוטציה קלינית חזרה הביתה’ תבוטל/ תשונה בעתיד?

תשובה: כן. ייתכן שאוניברסיטה תבטל או תשנה את האפשרות או את מספר השבועות שבהם מותר לבצע רוטציות קליניות בבית.

שאלה: האם כל סטודנט שיבחר לבצע רוטציות קליניות בביתו יכול לעשות זאת?

תשובה: ברוב הפקולטות הבינלאומיות הדוברות אנגלית באירופה, אפשרות זו קיימת. משך ותכני הסיבובים ומספר הסטודנטים המורשים לבצע את הסיבובים בבית עשויים להיות שונים בין האוניברסיטאות. בחלק מהאוניברסיטאות אין הגבלה על מספר הסטודנטים, בעוד שאחרות מגבילות את מספר הסטודנטים עד לכ-20% מסך הסטודנטים בכל שנה.

שאלה: באילו בתי חולים מותר לסטודנטים לבצע רוטציות קליניות בבית?

תשובה: בדרך כלל זה צריך להיות בתי חולים הוראה הקשורים לאוניברסיטה, שיש להם הסכם שיתוף פעולה עם האוניברסיטה.

שאלה: מה דעתך האישית על האפשרות לבצע רוטציות קליניות בבית?

תשובה: כרופא רכשתי את ההשכלה הרפואית שלי באירופה, למדתי שעדיף הרבה יותר לבצע את הרוטציות הקליניות בשפת האם שלי, והרקע התרבותי המוכר שלי. לדעתי יש לכך השפעה חיובית ישירה על רמת התקשורת עם המטופלים.

כמו כן, כמורה לאלפי סטודנטים לרפואה, חלקם כבר רופאים בכירים, אני מאמין כי לחשיפת הסטודנטים למערכת הבריאות בה הם מעוניינים להתמחות בעתיד, יש ערך מוסף חשוב.

מבחינת המדינה, לדעתי, קצבה זו היא אינטרס עליון, שמטרתו לשמור על הנכס האנושי, הנאלץ לרכוש את השכלתו מעבר לים, ובסופו של דבר מהווה עתודת כוח אדם רפואית קריטית למדינה.

שאלה: האם לדעתך האפשרות לבצע רוטציות קליניות בבית צריכה להיות שיקול בבחירת אוניברסיטה ללימודי הרפואה?
תשובה: לדעתי כן! רוב הסטודנטים שלנו מתקבלים ללימודי רפואה ביותר מאוניברסיטה אחת. לדעתי, האפשרות לבצע רוטציות קליניות בבית היא גורם חשוב מאוד, התומך בקריירה העתידית שלהם, ולכן צריך להיות שיקול מכריע בבחירת אוניברסיטה.