לימודי רפואה באירופה עם רוטציות קליניות בישראל

לימודי רפואה באירופה – השנתיים הראשונות

לימודי אנטומיה משלבים ברוב האוניברסיטאות, נתיחת גופות על בסיס שבועי. בני אדם התורמים את גופם למדע עוברים תהליך שימור שנימשך שנים, על מנת שסטודנטים לרפואה ילמדו אנטומיה מעשית, של לראות ולגעת, ואפילו לנתח. התחושה של אחיזת סכין המנתחים בשלב מוקדם כל כך של הלימודים, בשנה ראשונה, מרגשת ומאתגרת מאוד. סטודנטים שחודשים ספורים לפני, לא האמינו שחלום הרפואה אפשרי בכלל, עומדים בחדר הנתיחות, מקלפים את העור, מפרידים את השרירים והעצמות, ואת האיברים הפנימיים, ולומדים רפואה ממש כמו שלמדו אבותינו הרופאים, ממש כמו לפני מאות שנים.

משם ממשיכים הסטודנטים לשנה שניה, לימודי פיזיולוגיה וביוכימיה. ללמוד את תפקוד המערכות בגוף האדם, הן ברמת האיברים והן ברמת האטומים והמולקולות. הידע הנדרש מהסטודנטים, הירידה המעמיקה לפרטים, והשינון הבלתי פוסק של מולקולות ותהליכים מולקולריים הופכים את השנתיים הראשונות למאתגרות וקשות ביותר. מהסטודנטים נדרשת למידה בלתי פוסקת, יום יומית, כשמונה עד ארבע עשרה שעות ביממה, למידה מסורתית שמטרתה לאתגר את התלמידים וגם לסנן את אלה שאינם מתאימים לרמת הקושי וליכולת הנדרשת מהם.

אך באירופה האתגר של קבלה ללימודי רפואה הוא רק המדרגה הראשונה, בטיפוס אל מגדל חלום הרפואה שנימשך שש שנים ומכיל מגרדות רבות ומאתגרות. חלקן נמוכות וקלות לטיפוס יותר, כגון לימודי השפה הלטינית וקורסי המדע הבסיסיים, וחלקן גבוהות וקשות לטיפוס, כגון קורסי הליבה של הרפואה- אנטומיה, פיזיולוגיה וביוכימיה.

לימודי רפואה באירופה – השנה השלישית

כאשר עברו הסטודנטים, הלומדים רפואה בפקולטות בינלאומיות דוברות אנגלית באירופה, את השנתיים הראשונות, יורדת להם אבן מהלב. הפרופסורים מודיעים לסטודנטים בקול רם ושמח שהחלק הקשה והמסנן של לימודי הרפואה כבר מאחוריהם, החלום כעת נראה ומרגיש אפשרי להשגה.

ואז מגיעה השנה השלישית, ומביאה איתה אתגרים נוספים. קורס פתולוגיה שהוא הגדול והמקיף ביותר בלימודי הרפואה. לאחר שלמדו הסטודנטים כיצד עובד הגוף באופן תקין, כעת לומדים על מנגנוני מחלות. הקורס קשה, אולי הקשה ביותר, אך גם המעניין ביותר. הסטודנטים בוקעים מהביצה והופכים לאפרוחי רפואה קטנים. בקורס זה נחשפים הסטודנטים לנתיחות רבות של גופות ‘טריות’, שאינן משומרות בפורמלין. השלב הזה קשה יותר, מאתגר יותר גם מבחינה נפשית. הסטודנטים מבינים שגופות משומרות אינן נראות אמיתיות כפי שנראות בקורס הזה. כאן נחשפים הסטודנטים למוות שקרה לאחרונה, וזהו עוד שלב חשוב בהתבגרות הנפשית של הסטודנטים ובחישול המנטלי של הרופאים לעתיד.

בנוסף לקורס הפתולוגיה קיימים בשנה השלישית אתגרים נוספים, קורס פתו-פיזיולוגיה המלמד על מנגנונים מפורטים ותסמיני מחלות, קורס מיקרוביולוגיה המלמד על המזיקים- נגיפים, חיידקים ופרזיטים. וההתחלה של קורס הפרמקולוגיה, המלמד על מנגנונים מורכבים של תרופות, בהן עתידים הרופאים להשתמש יום אחד.

שלושת השנים הראשונות חלפו, הסטודנטים הם כבר בעלי ידע תיאורטי רב. הם מבינים היטב כעת את המבנה והתפקוד התקין של גוף האדם, את מנגנוני המחלות ומחוללי המחלות, ואת מנגנוני הריפוי והתרופות.

למידע נוסף השאירו פרטים בטופס המצורף

מלימודי רפואה באירופה להתמחות קלינית בארץ

כעת מגיעים לשנים הקליניות, בהן הסטודנט צריך לרכוש ידע רב במחלקות העיקריות- פנימית, כירורגיה, גניקולוגיה, פסיכיאטריה ורפואת ילדים. זאת בנוסף למקצועות הממוקדים יותר- עיניים, עור, רדיולוגיה, אף אוזן גרון, אורתופדיה ועוד.

השנים הקליניות הן החשובות ביותר לידע המקצועי המעשי של הרופא ואותן חשוב מאוד לדעתי לבצע בארץ המוצא של הסטודנט. אין תחליף לטיפול בחולים בשפת האם של הסטודנטים, ובמנטליות והאווירה הישראלית. מסיבה זו יזמנו עם השנים הסכמים בין אוניברסיטאות אירופאיות לבתי חולים בישראל, זאת על מנת שהסטודנטים הישראלים ישלימו את השכלתם בצורה המיטבית, בהדרכה וחניכה של רופאים ישראלים, עם הגישה הישראלית והידע הישראלי, ממש בבית.

בתי החולים פתחו את שעריהם בשמחה לסטודנטים הישראלים הלומדים בפקולטות אירופאיות ,המוכרות על ידי משרד הבריאות בישראל. במהלך עשר השנים האחרונות, מאות מתלמידינו עברו התנסויות קליניות בישראל וכאשר סיימו את הכשרתם, הפכו לרופאים עם השכלה בסטנדרט ישראלי, המכירים היטב את מערכת הבריאות הציבורית, והיא אותם. כך התקבלו, בהיותם רופאים, להתמחויות המבוקשות בכל רחבי הארץ. במקביל אנחנו פועלים מול האוניברסיטאות ללא ליאות על מנת להרחיב את היקף התקופות הקליניות המותרות לביצוע בישראל.

היכן ניתן ללמוד רפואה באירופה בכדי לבצע את הרוטציות הקליניות בארץ

האוניברסיטה המאפשרת לסטודנטים הישראלים לבצע את התקופה הממושכת ביותר בבתי חולים בישראל היא אוניברסיטת צ’ארלס, הפקולטה הראשונה בפראג, צ’כיה, המאפשרת שלוש שנים מלאות לבצע בארץ. המשמעות היא שהסטודנטים, החל מהשנה הרביעית, ילמדו בצורה מלאה בבתי חולים בישראל, וייבחנו על ידי האוניברסיטה, בצורה מכוונת, או באופן מעשי בפראג, אליה הם צפויים להגיע פעמיים בשנה.
האוניברסיטה השנייה היא אוניברסיטת פלצקי באולומוץ, צ’כיה, המאפשרת לישראלים לבצע סמסטר קליני, אחד מתוך שניים, כל שנה בישראל, החל מהשנה הרביעית. המשמעות היא שבשנים הקליניות, יהיו הישראלים בארץ שמונה חודשים מתוך כל שנה, כולל חופשת קיץ.
יתר האוניברסיטאות- בליטא, קרואטיה, איטליה, והונגריה, מאפשרות לסטודנטים לבצע את השנה השישית, כולה או חלקה, בישראל. זאת בנוסף לרוטציות המתבצעות במהלך חופשות הקיץ.
העצה שלנו לתלמידינו- בחירת אוניברסיטה המאפשרת לסטודנטים לבצע רוטציות קליניקה בבתי-חולים בישראל היא הבחירה הנכונה. השילוב של למידה פרה-קלינית ברמה גבוהה ודקדקנית באירופה, עם קליניקה בישראל, הוא הנכון ביותר. זאת על מנת ליצור את הרופא המיומן ביותר, שישתלב במערכת הבריאות הציבורית בצורה המיטבית ביותר. זכרו שלצאת ללמוד באירופה זהו צעד נכון ומבורך, בעיקר כאשר נעשה עם ‘הכשרת השטח’ לחזרתכם להתמחויות בישראל.