לימודי רפואה תנאי קבלה

מסלול לימודים כזה מחייב נחישות, כוח רצון, כושר התמדה ויכולת להשקיע הרבה זמן ומאמץ בלימודים, תוך ויתור לא פשוט על צדדים רבים אחרים בחיים החברתיים והאישיים. הדבר נכון גם לאחר קבלת הרישיון לעסוק ברפואה ומהווה חלק יום-יומי מהעיסוק במקצוע התובע שעות עבודה רבות, עבודה תחת לחץ ועומס רב, משמרות וכוננויות.

עם זאת, לחלק מהסיבות לסף הקבלה הגבוה אין כל קשר למקצוע עצמו או לכישורים ולנטיות האישיות הכרוכים בו והן פונקציה של כורח למיין ולסנן מבין המון מועמדים, את המעטים שיש מקום עבורם מדי שנה על ספסליהן של אחת מ-4 האוניברסיטאות היחידות בישראל, המאפשרות לימודי רפואה במסלול הקלאסי (מסלול בן שש שנים בתוספת שנה שביעית של סטאז').

לזאת מצטרפים גם שיקולים פוליטיים והרצון של בתי הספר לרפואה ושל איגודי הרופאים השונים בארץ, לשמר את המוניטין והיוקרה שלהם ולמַצֵב את המתקבלים בשעריהם כפלח מצומצם ונבחר מתוך אוכלוסיית המועמדים.

כל אלה, יצרו מצב בו ללימודי רפואה – תנאי קבלה כמעט בלתי אפשריים, הגורמים לכך שלמועמדים רבים שהם בעלי פוטנציאל להפוך לרופאים מצוינים – אין כמעט סיכוי להתקבל למסלול זה בישראל.

תנאי קבלה לרפואה בישראל – מה נדרש מהמועמדים?

תנאי הקבלה הם דינמיים ומשתנים משנה לשנה ובין מוסד אקדמי אחד לאחר.

הסיבה לכך היא, שציון הסֵכֵם, שהוא שקלול ציוני הבחינה הפסיכומטרית וציוני הבגרות – מחושב תמיד באופן יחסי לשאר המועמדים למוסד לימודים מסוים בשנת לימודים מסוימת.

במילים אחרות, ככל שליותר מועמדים באותה שנה לאוניברסיטה מסוימת יהיו ציונים גבוהים יותר, כך ינופו יותר מועמדים עם ציונים פחות גבוהים, שעשויים היו לעבור את הסף בהצלחה בשנה אחרת, או במוסד לימודים אחר.

בהסתכלות כללית יותר, ניתן לומר, שכמעט תמיד דרוש ציון פסיכומטרי של 720-730 לפחות ולפעמים אפילו סביב 760 ויותר.

כדאי לבדוק כמה יחידות צריך כדי ללמוד רפואה במקצועות השונים, אך כמובן, שככל שממוצע ציוני הבגרות, או לחילופין, ממוצע ציוני מכינה קדם-אקדמית – גבוה יותר, כך ניתן להסתפק בציון פסיכומטרי נמוך יותר, אם כי לכל אוניברסיטה יש גם דרישה לציון פסיכומטרי מינימלי, ללא קשר לציוני הבגרות.

מעבר לציון הסֵכֵם, יש סדרת תנאים נוספים. חלק מן האוניברסיטאות דורשות את כולם וחלקן – רק כמה מהם:

• מבחן מערכת מיון ללימודי רפואה המוכר בשם מבחן מו"ר (ברוב האוניברסיטאות) או מבחן מרק"ם (באוניברסיטה העברית בירושלים).
  המבחן מבוצע על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה ובנוי משני חלקים: שאלון אישי-ביוגרפי ומרכז הערכה ובו מספר תחנות הבוחנות התמודדות בסימולציות של מצבים שונים.
• ציוני סף מינימליים בשפה – בדרך כלל 120 בחלק האנגלית של הבחינה הפסיכומטרית ו- 105 בעברית במבחן יע"ל אצל מועמדים שזה רלבנטי לגביהם.
• ראיונות אישיים.
• מבחן ממוחשב.