אלפי סטודנטים בישראל מנסים להתקבל מדי שנה ללימודי רפואה. אלפים נוספים חולמים להיות רופאים אך אינם מנסים אפילו להתקבל, מכיוון שדרישות הסף גבוהות מאוד, ולהרבה, זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית. עד כמה קשה להתקבל ללימודי רפואה בישראל? התשובה היא קשה מאוד. מדובר בשילוב בין בגרות כמעט מושלמת, המכילה מקצועות מדעיים, עם ממוצע ציונים משוכלל מעל מאה ועשר, יחד עם פסיכומטרי מעל שבע מאות, באוניברסיטאות מסוימות, אפילו הרבה יותר. יש לציין כי גם אותם יחידי סגולה, שעוברים את רף הציונים המתואר, צריכים לעבור מבחני אישיות ממוחשבים וראיונות המסננים יחד יותר משמונים אחוזים מהמועמדים שכן עברו את הרף הנדרש.
בנקודת הזמן הזו בחיי הסטודנטים, בה מתמיינים הם, יחד עם חבריהם למקצועות השונים, קיימות לפני אלה השואפים ללמוד רפואה שלוש אופציות:
איך ניתן להתקבל ללימודי רפואה
לנסות להתקבל ללימודי רפואה בישראל למרות הקושי הרב.
מסלול זה נימשך לעיתים כשנתיים, שלוש, וכולל ביצוע מבחני פסיכומטרי מרובים על מנת לשפר את ציון הפסיכומטרי עד כמה שניתן, יחד עם שיפור בגרויות, לעיתים על חודו של ציון. זאת על מנת לעבור את רף הציונים המתואר ולהתקבל לשלב השני, של הראיונות ובחינות האישיות. למרות שברוב המקרים אפשרות זו מסתיימת באי קבלה ובעוגמת נפש מסוימת, חשוב לנסות, בעיקר אם קיים סיכוי סביר לקבלה.
קבלה לאוניברסיטאות בחו"ל.
בהקשר של האפשרות הראשונה, תלמידים רבים שואלים פעמים רבות עד מתי לנסות? כמה שנים, כמה מבחנים להשקיע עד שאומרים די, ובוחנים את האופציות האחרות. התשובה היא כמובן אינדיבידואלית, אך ככלל אצבע, אם לאחר שנה- שנתיים של ניסיונות להתקבל ללימודי רפואה בישראל, עדיין לא התקבלת, כדאי לפנות לאפשרות של קבלה ללימודי רפואה בחו"ל באוניברסיטאות דוברות אנגלית באירופה, במקביל לניסיון להתקבל לרפואה בישראל. כך לכל הפחות יודעים הסטודנטים שקיימת בפניהם אופציה נוספת, למקרה של אי קבלה נוספת בישראל.
האפשרות השנייה, שרלוונטית לאותם סטודנטים שרחוקים מרף הקבלה הישראלי ללימודי רפואה, היא ללמוד רפואה בפקולטות דוברות אנגלית באירופה. אפשרות זו היא האפקטיבית ביותר, וברוב המקרים מסתיימת בקבלה ללימודי רפואה, ובעיסוק במקצוע הרפואה בתום שש שנות לימודים. אפשרות זו הפכה ברבות השנים לפופולרית ביותר, ומושכת מאות ישראלים מדי שנה, שיוצאים אל מעבר לים, להגשמת חלום הרפואה, ומבצעים את לימודיהם בהצלחה מרובה ביחס ליתר התלמידים ממדינות העולם.
למידע נוסף השאירו פרטים בטופס – נשמח לעזור גם לכם!
הסבה ללימודי רפואה בישראל.
האפשרות השלישית, בה בוחרים לא מעט סטודנטים, היא מסלול של ביצוע תואר ראשון במקצוע מדעי, כגון מדעי החיים, מדעי המוח, מדעי הרפואה, מתוך תקווה להתקבל לתוכנית ארבע שנתית בישראל בתום התואר. אפשרות זו היא לדעתי הפחות טובה מבין השלוש, מכיוון שאחוזים בודדים מתלמידי תוכנית זו, מתקבלים בתום התואר ללימודי רפואה בישראל, והיתר, לאחר שלמדו כארבע שנים, לימודים מדעיים קשים, מוצאים שהמסלול הוא ללא תועלת ממשית בהקשר של קבלה ללימודי רפואה.
מדוע רוב התלמידים בעלי תואר ראשון במקצועות מדעיים אינם מצליחים לבצע הסבה ללימודי רפואה בישראל? התשובה היא למעשה הפער העצום שבין הביקוש להיצע. מאות תלמידים מתחרים על עשרות מקומות, בתוכניות הארבע שנתיות המעטות הקיימות בישראל. על מנת להתקבל יש צורך בממוצע ציונים גבוה מאוד בתואר הראשון, כתשעים אחוזים, וכמו כן במעבר של מבחן ידע מדעי, גם הוא בציון גבוה מאוד.
אך למרות הסיכויים הנמוכים, בוחרים עשרות רבות של סטודנטים בישראל, מדי שנה, במסלול המתואר, מתוך רצון לא לעזוב את הבית לצורך רכישת השכלה, ומתוך תקווה להיות אלה שיגיעו לגביע הקדוש ויגשימו את חלום לימודי הרפואה בישראל. לצערנו, רוב הסטודנטים, כאמור אינם מתקבלים בישראל, ופונים בסוף התואר לחפש נתיב אחר להגשמת החלום.
הסבה ללימודי רפואה בחו"ל
בשלב בו המועמדים מרגישים שאזלו להם האפשרויות הם פונים אלינו – למדיקל דוקטור – וכאן יש באפשרותינו להציע להם שתי אופציות: האחת היא להתמיין לתוכנית ארבע שנתית באירופה, לדוגמה- בקפריסין, סניף של אוניברסיטת סיינט ג'ורג' מאנגליה, והשנייה להתמיין לתוכניות שש שנתיות, ממש כמו בוגרי תיכון ללא תואר ראשון.
הסבה ללימודי רפואה – תוכנית ארבע שנתית באירופה
על מנת להתקבל לתוכנית ארבע שנתית באירופה יש צורך בהשלמה של מקצועות הליבה המדעיים, וכמו כן מעבר של מבחן MCAT, המשמש במקור לקבלה של סטודנטים אמריקאים, בעלי תואר ראשון, ללימודי רפואה בארה"ב. מבחן ה-MCAT נחשב קשה ביותר. הוא מכיל את המקצועות המדעיים הבסיסיים – ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, אנטומיה פיזיולוגיה, ובנוסף גם פרק בפסיכולוגיה סוציולוגיה. סיכויי הקבלה לתוכנית האירופאית נחשבים משופרים ביחס לסיכויי הקבלה בישראל, ואכן תלמידינו מתקבלים מדי שנה לתוכנית זו.
התוכנית ללימודי רפואה בקפריסין מציעה לסטודנטים מסלול מעניין ומאתגר של שנתיים פרה-קליניות בניקוסיה, ושנתיים קליניות בבית החולים תל השומר. השנים הפרה קליניות נחשבות לאינטנסיביות ביותר ודורשות מהסטודנטים יכולות למידה גבוהות ביותר, עד כדי התמסרות מוחלטת ללמידה. השנים הקליניות נעשות בבית החולים תל השומר-שיבא, אחד מבתי החולים המובילים בעולם בתחום השירות הרפואי והאקדמיה הרפואית, ונלמדות באופן איכותי וקפדני ביותר. בסוף הלימודים יכולים התלמידים לבצע את בחינת הרישוי האמריקאית (USMLE) שלב ראשון- פרה קליני, ושלב שני- ידע קליני, ולקבל רישיון ישראלי בנוסף לרישיון האמריקאי והאירופאי. יש לקחת בחשבון שהתוכנית הארבע שנתית בקפריסין יקרה מאוד עם שכר לימוד של כשבעים אלף שח לשנה, זאת כאמור, למשך ארבע שנים.
למידע נוסף השאירו פרטים – נשמח לסייע גם לכם!
הסבה ללימודי רפואה בתוכנית שש שנתית
סטודנטים בעלי תואר ראשון ובוגרי קורסים במקצועות הליבה שלא הצליחו להתקבל בישראל, וגם לא לתוכנית הארבע שנתית האירופאית, נותרים עם הבחירה המקורית שהייתה להם כבוגרי תיכון, לבצע הסבה ללימודי רפואה בתוכנית שש שנתית, בפקולטות בינלאומיות דוברות אנגלית באירופה. כמובן שאפשרות זו, באותה נקודת זמן, מגלמת בתוכה כעשר שנות למידה, גם לתואר ראשון וגם לימודי רפואה מלאים, ולכן היא הארוכה והכי פחות אפקטיבית משלושת האפשרויות שמנינו בתחילה.
ולכן, כאשר תלמידים רבים בוגרי תיכון מגיעים לייעוץ לימודים, ושואלים אותנו מדי שנה, האם נכון לבצע תואר ראשון מדעי, מתוך שאיפה לעשות הסבה לרפואה ולהתקבל לתוכנית ארבע שנתית בישראל או באירופה, אנו לרוב מייעצים נגד. עם זאת מאנו כן מייעצים בעד היציאה המוקדמת ללימודי רפואה בתוכנית שש שנתית באירופה, למי שאינם עומדים בדרישות הרף לקבלה ללימודי רפואה בישראל.
עם זאת, כאשר בוגרי תואר ראשון מגיעים לייעוץ ושואלים האם ניתן לבצע הסבה לרפואה, אני מייעץ בעד, בתוכנית ארבע שנתית או בתוכנית שש שנתית כאמור. זאת מכיוון שמנקודת המבט שלנו בחירת מקצוע היא הבחירה החשובה ביותר שאנחנו עושים בחיים. החלטה זו חייבת להתקבל בהתאם לרצון אמיתי לעסוק במקצוע שאנחנו אוהבים ורוצים, ובעניין זה יש להימנע מפשרות.
אל תוותרו על החלום
פעמים רבות בעבר, פגשנו חולמי רפואה שהחליטו להתפשר ולא ללמוד רפואה. למדו מקצוע אחר ואפילו הצליחו בו מאוד. ולעיתים הגיעו אליי לייעוץ לעצמם או לילדיהם, בעשור הרביעי והחמישי לחייהם, כאשר יש להם כבר משפחה. כאשר אותם החולמים מדברים על הרצון להיות רופאים, נידלק ניצוץ והעיניים דומעות, כי הם בחרו לא נכון, ואת החלום הזה הם לא הגשימו. אז נכון שלא בוכים על חלב שנישפך, אך עלינו להיות חכמים ולא לשפוך את החלב הזה מלכתחילה. עלינו לצאת בעקבות החלום, דרך האפשרות הראשונה, השנייה או השלישית, ואפילו אם נדרש מאיתנו לבצע הסבת מקצוע לרפואה, עלינו לדבוק באמת שלנו, ברצון ובחופש שלנו לבחור, מה נרצה לעשות כשנהייה גדולים.
