מאות סטודנטים ישראלים, שאינם עוברים את הרף הדרוש ללימוד רפואה בישראל, יוצאים ללמוד בפקולטות בינלאומיות דוברות אנגלית באירופה. במהלך לימודיהם מכירים הישראלים תלמידים ממדינות רבות, ביניהן שוודיה, נורבגיה, ארה"ב, קנדה, יפן, הודו, סין ועוד, כולם מגיעים עם מטרה משותפת, מימוש והגשמת חלום לימודי הרפואה.
המודל הסקנדינבי לסבסוד לימודי רפואה באירופה
מדינות רבות, בהן קיים חוסר בכוח אדם רפואי ככלל, וברופאים בפרט, מספקות רשת ביטחון כלכלית לסטודנטים היוצאים ללימודי רפואה בחו"ל. המודל הסקנדינבי הוא לדעתי הנכון ביותר. סטודנטים היוצאים ללימודי רפואה בפקולטות בינלאומיות דוברות אנגלית באירופה מקבלים הלוואת סטודנטים בערבות מדינה, בריבית אפסית, שלמעשה מסופסדת על ידי המדינה, ובמקרה הרצוי, שבו הם חוזרים לעבוד כרופאים בסקנדינביה, חלק מההלוואה הופכת למענק, המשמש כתמריץ לחזור למדינה.
אם נוסיף לתוכנית המימון האטרקטיבית, את תנאי העבודה הנוחים של רופאים בסקנדינביה, קרי, תורנויות קצרות, ימי חופש רבים יחסית, ימי עבודה קצרים יחסית, חופשת לידה ארוכה מאוד, וגם את השכר הגבוה שמקבלים הרופאים, אפילו בתחילת דרכם, נקבל מרשם בטוח לבריחת מוחות מישראל. קרי, חלק מהרופאים הישראלים בוחרים כבר היום להישאר לעבוד מעבר לים ולא לחזור לארצנו, הסובלת ממחסור חמור, והמשוועת כל כך לרופאים.
הנטל הכלכלי בלימודי רפואה
לא פעם הצעתי למדינת ישראל לאמץ את המודל הסקנדינבי, לפחות את חלקו. להציע לתלמידים היוצאים ללמוד רפואה באירופה, הלוואות נוחות בערבות המדינה, עם ריבית מסופסדת, כאשר הסטודנט מצידו מתחייב לעבוד בישראל בתום תקופת לימודיו, לתקופה שלא תפחת מתקופת ההתמחות, כחמש שנים.
חשוב להבין שכיום, הנטל הכלכלי הכרוך בלימודי רפואה בחו"ל, ומסתכל בכשישים עד מאה אלף שח בשנה, שכר לימוד ומחייה באירופה, מוטל כולו על כתפי התלמידים וההורים, ללא כל עזרה מהמדינה. עלינו להבין גם שהכשרת רופא בישראל עולה למדינה כחמישים וחמש אלף שח בשנה, כשלוש מאות ושלושים אלף שח למשך תקופת התואר. אם נכפיל את העלות הזו במספר הרופאים הלומדים רפואה באירופה וחוזרים מדי שנה לישראל, נקבל חיסכון של כמאתיים וחמישים מיליון שח בשנה לקופת מדינת ישראל, על הכשרת רופאיה.
אז מה ביקשנו מהמדינה? לספסד את הריבית של הלוואות הסטודנטים. מדובר בסכום ממוצע של שמונת אלפים שח בשנה לתלמיד וכחמישים אלף שח לתקופת התואר. אם נכפיל את העלות הזו במספר הרופאים הלומדים רפואה באירופה וחוזרים מדי שנה, נקבל סכום של כשלושים מיליון שח בשנה, הנדרש מהמדינה.
לפי הצעתי המדינה תשקיע שלושים מיליון שח, ותמשיך לחסוך כמאתיים וחמישים מיליון שח, לשנה קרי, נטו כמאתיים מיליון שח בשנה חיסכון ,לאחר הסיפסוד.
מה הייתה תשובה המדינה לבקשה
אז מהי התוצאה נכון להיום? התשובה של המדינה היא לא! כי מדוע לממן מסלול לימודים, המונע על ידי המוטיבציה העצומה של התלמידים ללמוד רפואה, כאשר היום המדינה מקבלת בחינם את הרופאים מוכנים, ללא כל השקעה מצידה, ממש בחינם?
בשלב הזה פנינו לגופים פרטיים בעלי יכולת מימון, לבנקים.
ביקשנו הלוואה בערבות ההורים, בתנאי החזר נוחים ולזמן ממושך, כמו כן ביקשנו תקופת גרייס של שלוש שנים, מתוך הבנה שהשנים הראשונות הן המאתגרות ביותר, ולסטודנטים אין פנאי לעבוד. בנק הפועלים לאחרונה נענה לבקשותינו ולהצעותינו ,ויחד רקמנו תוכנית הלוואות בתנאים נוחים מאוד, לתלמידינו המבקשים ללמוד רפואה באירופה וידם אינה משגת לשלם את הסכומים הנדרשים על ידי האוניברסיטאות.
אני מודע היטב לעובדה שהלוואה בנקאית אינה אופטימלית, כולנו היינו שמחים לחיות במודל הסקנדינבי, אך בעולם של אלטרנטיביות, אני משוכנע שזוהי הטובה מכולן.
מטרתנו היא אחת, שכל אדם החפץ להגשים חלום וללמוד רפואה יוכל לעשות זאת, בכל אוניברסיטה אירופאית המוכרת על ידי משרד הבריאות בישראל, ללא מגבלה וללא מכשול כלכלי. למרות שעוד חזון למועד, המשמעות של ההלוואה הבנקאית היא שגופים פרטיים נקראים אל הדגל ומצטרפים למאמץ המשותף להכשיר את דור העתיד של הרופאים הטובים ביותר, אלה שיחזרו לעבוד במערכת הבריאות הציבורית, זו הקורסת תחת הנטל.
